זה פשוט ש.... קרה לי דבר מוזר, הרגשתי.. טוב, לא פחד.... יותר-חשש... ממשהו שאין שום היגיון בלפחד ממנו! ההיגיון אומר שהכל בסדר, והלב-סתם, לגמרי סתם מרגיש שלא. אני לאע רוצה לספר בצורה ספציפית. אבל אני רק אגיד שכל העניין הוא בעיקר פחד מהבלתי נודע, מהחדש, מהלא צפוי. בכלל, לדעתי אנשים שנשארים בפינה הבטוחה שלהם כל החיים, טועים-ובגדול. יש רק בעיה אחת-לא משנה כמה אני מנסה... אני נשארת אחת מהם.
אבל בעיות נועדו כדי לפתור אותן, לא כדי לחתוך ורידים. אז.. אני-שמחה. ולא רק שאני שמחה, אני מתכוונת לנסות להתגבר על הפחד ואני גם מנסה לתכנן איך.
♥
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה